עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין ב׳:ז׳

7 לא נֶאֱמָנוֹת. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא בְּחוּץ לָאָרֶץ, דְּכֵיוָן שֶׁצְּרִיכָה לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם וְאִי אֲתָא בַעַל מְעַרְעֵר לֹא מַשְׁגְּחִינַן בֵּיהּ, מְהֵימְנָא, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר דִּלְקִלְקוּלָא מִכַּוְּנָה. אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאֵינָהּ אוֹמֶרֶת בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם וְאִי אֲתָא בַּעַל וּמְעַרְעֵר מַשְׁגִּיחִין בֵּיהּ, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, דְּמִכַּוְּנָא לְקַלְקָלָה:

8 לב לָאו דַּוְקָא שֶׁיַּתְנֶה הוּא שֶׁתֹּאמְרִי. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"ן, וְקָא מַשְׁמַע לָן מַתְנִיתִין שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ רָצְתָה הָאִשָּׁה לוֹמַר כְּבָר נִתְגָּרַשְׁתִּי בַגֵּט שֶׁבְּיָדִי לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אֲפִלּוּ הָכִי כָּל שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה שָׁלִיחַ צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, וְלֹא מִפַּטְּרָה בְּמִגּוֹ דְּאִי בַּעְיָא אָמְרָה נִתְגָּרַשְׁתִּי:

9 לג וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין הַגֵּט מְקֻיָּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: